#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור להוציא אש מן העצים וכדומה?	"איתא בגמ' (ל""ג ע""ב) דאסור משום מוליד, ויש בזה כמה ביאורים בראשונים:<br>1) המאירי ורע""ב ור""י מלוניל ביארו דדמי למלאכה לעשות דבר חדש, ולפי""ז אסור אפי' באוכל נפש ואפי' אם לא היה אפשר מאתמול<br>2) הראב""ד ביאר מפני איסור נולד וחסרון בהכנה [ולפי""ז אפי' אם נדלק באיסור אסור ליהנות ממנו]<br>3) הרמב""ם ורשב""א (בעבודת הקודש) ביארו דאסור מפני שהיה אפשר להוציא האש מאתמול, ומשמע דאם א""א מבעוד יום מותר להוליד אש, וכ""כ כה""ח (ס""ק ב') בשם הברכ""י דמי שהיה במדבר ולא היה לו אש מותר להדליק אש ביו""ט, אכן הט""ז (ס""ק א') ביאר הרמב""ם באופן אחר שיש איסור חדש מן התורה להמציא אש בעולם, וזה אסור אפי' לא היה אפשר מאתמול [וגם אוסר ליהנות ממנו בדיעבד דהוי נהנה ממעשה איסור שנעשה ביו""ט], והערוה""ש (סע' ג') ביאר הרמב""ם על דרך הרע""ב דאסור מדרבנן משום מוליד והטעם שגזרו מפני שהוא אפשר מאתמול [אבל משמע דאפי' בציור דלא היה אפשר אסור].<br>להלכה, הביה""ל (ד""ה אין) הביא המח' בין הט""ז ורע""ב אם הוא איסור דאורייתא או דרבנן, והמ""ב (ס""ק א') סותם כהרמב""ם ורשב""א דאסור מפני שהיה אפשר מאתמול, ולפי""ז להמציא אש לאוכל נפש ממש יהא תלוי במח' מחבר ורמ""א (סי' תצ""ה סע' א') ולכו""ע מותר ע""י שינוי [כגון להדליק תנור או להדליק אור חשמל דבזה אמרינן מתוך וכו'], ועוד אפי' מכשירי אוכל נפש יהא מותר אם א""א מבעוד יום כגון driving a car {אלא שיתכן דזה אסור מטעם אחר דהוי עובדין דחול}, אכן לפי הערוה""ש (סע' ג') בדעת הרמב""ם וגם לפי שאר הראשונים אסור, וכן מחמירים המנח""י (ח""ד סי' צ""ט אות א') ושבט הלוי (ח""ט סי' קכ""ו)."	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדיעבד אם עבר והדליק אש ביו""ט באיסור?"	"כתב המגיד משנה דבדיעבד מותר ליהנות ממנו, וכן נקטו רוב הפוסקים, דלא כהט""ז (ס""ק א') דמחמיר (מ""ב ס""ק ד', ביה""ל ד""ה אין), וביאר הערוה""ש (סע' ד') כוונת המגיד משנה דא""א לאסור מפני נולד אלא דבר ממשי ולא שלהבת דאין בו ממשות וכמ""ש בסוף ביצה {וצ""ב דמצינו איסור להנות מנר שהדליק ביו""ט באיסור}, והא""ר ביאר ע""פ הב""י (סי' תק""ג) בשם הרשב""א שרק בשבת אסרו להנות ממעשה שבת ולא ביו""ט"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מוציאין אש 1) מעפר 2) ממים?	"1) רש""י פי' כשחופרים בקרקע קשה מוציאה אור, והר""ן פי' צפיעי בקר כשמרקיבין יוצא מהן אור (מ""ב ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ד') 2) כגון שנותנים מים בזכוכית זכה כנגד השמש (רש""י)"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להדליק קיסם ע""י אפר חם או גחלת?"	"כתב שו""ת כתב סופר (או""ח סי' ס""ז) דאסור להדליקה ע""י אפר חם דהרי הוא ממציא אש חדש אבל מותר להדליקה ע""י גחלת בוערת או עוממת (מ""ב ס""ק ד'), וה""ה בחוט חשמל שהתאדם (אג""מ יו""ד ח""ב סי' ע""ה), והערוה""ש (סע' ו') מפקפק קצת בזה שהגחלת מעורר כח האש שבגפרית [אבל לנפוח הגחלת בפה מותר דאין זה נולד מה שמוציאין שלהבת מתוך הגחלת שהרי השלהבת בתוכה אלא שמוציאין אותה לחוץ (ערוה""ש סע' ה')] {ונראה שבגפרורים שלנו ליכא חשש כלל, וכ""כ חוט שני (הל' יו""ט פי""ב ס""ק ז'), אלא שיש לעיין למה אינם נחשבים כמוקצה מחמת גופו, וצ""ל דנחשבים ככלי שמלאכתו לאיסור דהוו כלים [אע""פ שמשתמש בהם פעם אחת וכמ""ש בתוס' שבת (מ""ז ע""א) דפתילה נחשב כלי וברש""י ביצה (ל""ב ע""א) דפחמים נקראין כלי], וכ""כ התהל""ד (סי' שכ""ב ס""ק ד') ושו""ת אור לציון (ח""ב פכ""ו אות ו'), אלא שבעיקר הם עומדים להוציא אש מחדש, וא""כ ראוי להשתמש בקיסם דהוי כלי שמלאכתו להיתר ולא בגפרור, וכ""כ שו""ת אז נדברו (ח""ז סי' ס""א) דגפרורים הוו ככלי שמלאכתו לאיסור}"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאחוז הקיסם למעלה מן השלהבת עד שנדלק מאיליה?	"רשז""א (שש""כ פי""ג הע' י""ד) מקיל, אבל החוט שני (הל' יו""ט פי""ב אות ד') מצדד להחמיר {ולפי""ז יש מקום להחמיר שלא להדליק תנור ע""י pilot אבל כנראה נוהגין להקל}<br> "	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין עושין פחמים בשבת?	"רש""י פי' מפני שהוא עושה כלי לצורפי זהב, והר""ן פי' מפני איסור כיבוי (ב""י, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ה') {ואפשר דרש""י ס""ל דליכא כיבוי כמ""ש בכתב סופר דמותר להדליק קיסם ממנו, ואע""פ שכתבו תוס' (ביצה כ""ב ע""א) דיש איסור כיבוי למעט השלהבת יתכן דרש""י ס""ל כהרא""ש שם ולית להו איסור כיבוי כשהוא ממעט השלהבת}"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם נופחים הגחלים ביו""ט 1) ע""י מפוח גדול 2) ע""י מפוח קטן 3) ע""י שפופרת?"	"1) לא מפני שדומה למעשה אומן [ואפי' ע""י שינוי (מ""ב ס""ק ז')] 2) כתב הרא""ש דמדינא מותר דאינו דומה למלאכת אומן אבל למעשה אין להקל דמגמ' משמע דדוקא בשפופרת מותר, אכן כתבו תוס' דנוהגין להקל לנפח במפוח קטן ע""י שינוי [להפכו מלמעלה למטה], וביאר תוס' רב""פ דהברייתא נקט שפופרת דקאי בשל אומן (ב""י), וכ""כ השו""ע דנוהגין להקל במפוח קטן ע""י שינוי 3) מותר, והוסיף החיי""א דה""ה דמותר לנפח אותם ע""י בגד או נוצות דאין זה דומה כלל למפוח (מ""ב ס""ק ו'), וה""ה שמותר לנפח בפה (ערוה""ש סע' ה')"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לכסות האש ע""י כלי 1) אם אינו פס""ר שיכבה 2) בפס""ר שיכבה?"	"1) מותר אפי' בשבת (מ""ב ס""ק י', שעה""צ ס""ק י""א) 2) לצורך יו""ט שני בודאי אסור (רמ""א), ולצורך אותו יום יש מחמירים שאינו מותר לכבות אלא בשעת תיקון האוכל דהוי לאוכל נפש ולא מקודם, אבל הפר""ח מקיל בכל גווני כיון שהוא לצורך היום (מ""ב ס""ק י', שעה""צ ס""ק י""ג), והערוה""ש (סע' ז') מחמיר"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להקטין האש כדי שתהא דלוקה למשך זמן ארוך יותר?	"כתב רשז""א (שש""כ פי""ג הע' נ""ז, מנח""ש תניינא סי' מ""א אות א') דמותר לכו""ע דזה נחשב כאילו הוא משתמש בהכיבוי מיד, אבל אסור לעשות כיבוי גמור כדי שלא תתכלה ויוכל לבשל בה לאחר זמן כמ""ש במ""ב לקמן (סי' תקי""ד ס""ק ג')"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש חשש איסור אהל בעשיית מדורה ביו""ט?"	"כן מפני שהוא צריך לאויר שלתחתיו לעשות בה אש, ולפיכך צריך להניח העץ מלמעלה ואח""כ יניח העצים שלמטה [א""נ כתב הרמב""ם דמותר לשפוך העצים בערבוב] (שו""ע), ורש""י ס""ל דכל זה הוא דוקא לר' יהודה אבל לר""ש דדבר שאינו מתכוין מותר ליכא איסור כלל, אבל אנן קיי""ל כתוס' ושאר ראשונים דאפי' לר""ש אסור מפני שהוא מכוין לעשות דבר הדומה לבנין (ב""י)"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ליכא ד' מחיצות?	"כתב המג""א (ס""ק ז') דאסור בב' מחיצות אבל במחיצה אחת מותר (מ""ב ס""ק י""ב) [ועי' במש""כ לעיל (סי' שט""ו) דיש שיטת הרשב""א דמחמיר אפי' בלא מחיצות כשצריך לאויר שלתחתיו]"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היו המחיצות סדורות מבעוד יום?	"מותר להניח העצים עליהם (מ""ב ס""ק י""ג - י""ד) [ועי' מש""כ לעיל (סי' שט""ו) דבכלי רחב יש איסור אפי' אם המחיצות עשויות מבעוד יום]"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין צריך לאויר שלתחתיו?	"כתבו תוס' (עירובין ק""א ע""א) דספרים דא""צ לאויר שלתחתיו מותר (טור, רמ""א, מ""ב ס""ק ט""ו), ועי' בחזו""א (סי' נ""ב ס""ק י') לגבי הביצים שהם פחותים מטפח דאי מיירי בביצים גדולים ניחא [כגון goose eggs] {וצ""ב מדוע נקטו ציור של ביצים גדולים}"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעשות שלחן ע""ג רגלים?"	"הטור כתב דמותר מפני שאין לה מחיצות, והב""י הביא מהר""ן עוד טעם מפני דא""צ לאויר שלתחתיו {וצ""ב קצת דמשתמש באויר שלתחתיו בשעת ישיבה, וכן מצניעים הכסאות שם}, וכן פסק הרמ""א דמותר מפני ב' טעמים אלו"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעשיית מושב לבית הכסא?	"כיון דבנין אהל עראי אינו אסור אלא מדרבנן מותר מפני כבוד הבריות (גמ' ביצה ל""ב ע""ב, ב""י)"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחיצות שהגיעו לתוך ג' טפחים לקרקע?	"כתב הב""י דכל שמגיעות תוך ג' טפחים לקרקע הוי לבוד ואסור, והדרכ""מ (ס""ק ב') השיג עליו דמבואר בסוכה (י""ח ע""א) דלא אמרינן לבוד להחמיר, אכן המג""א (ס""ק ט') הקשה על הדרכ""מ דמבואר בסוכה (שם) דדוקא לענין טומאה לא אמרינן לבוד להחמיר אבל לא לשאר דברים, וכן מבואר מגמ' עירובין (ט' ע""א) דאמרינן לבוד להחמיר [ולגבי לבוד בכלים רש""י ס""ל דאמרינן לבוד ותוס' ס""ל דלא אמרינן לבוד, והמג""א הביא ראיות דאמרינן לבוד בכלים], ולמעשה הכריע המ""ב (ס""ק י""ז, שעה""צ ס""ק י""ז) להחמיר לומר לבוד להחמיר דאף הבית מאיר וחמד משה מחמירים, וגם יש לצרף שיטת הרשב""א דמחמיר אפי' בגג בלא מחיצות [ועי' עמק ברכה (סוכה) לגבי אין לבוד להחמיר]"	סימן תקב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא עצים ממדורת אש 1) אם עדיין לא אחזה בו האש 2) אם אחזה בו האש?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-80d5bcd4de2c5a8a05986a44824f5aa235346808.jpg"">"	סימן תקב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא עץ שאחזה בו האש כדי להאיר לפניו?	"מדינא יהא מותר אפי' להרמ""א דאינו מכוין לכבה האש ואינו פס""ר, אבל כתב המדרכי דהעולם רגילין ליזהר ונכון, וכן משמע מסתימת הרמ""א דאינו מקיל אלא להניחו בצד אחר (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ'), ומ""מ כתב הא""ר דמשמע ממהרי""ל דמותר ליקח קי""ן האל""ץ ממדורה להאיר לפניו דאינו ממעט האור כ""כ (שעה""צ ס""ק כ""ג) [וביאר ר""י באק ע""פ הגר""ז (סע' ז') דכל זה רק דומה לכיבוי אבל אינו כיבוי ממש וממילא כשאינו ניכר שהוא ממעט האור מותר, ויש להוסיף דה""ה דמותר להלדיק מנר לנר ולא אמרינן דהוא ממעט האור כשהוא מפרידם דלא היה כוונתו מתחילתו שיהיו אחד, והערוה""ש (סע' י' - י""א) ביאר הענין באופן אחר דכשמוציא עץ סופה שתכבה ובדרך כלל זהו גרם כיבוי ואסור אלא אם הוא מניחה בצד אחר אצל האש אבל יש מין עץ שדרכם שידלקו עד תומם ונקראים קי""ן ובאלו מותר להוציא אף להאיר לפניו שלא יגרום להם כיבוי {ולפי""ז פשוט מדוע מותר להדליק מנר לנר, אלא שיש חידוש בדבריו דיש איסור גרם כיבוי ביו""ט} (כנלענ""ד כוונתו)"	סימן תקב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באבוקה בהבדלה ביו""ט?"	"האג""מ (או""ח ח""ה סי' כ' אות ל') מתיר להדביק ולהפריד הפתילים, והאור לציון (ח""ג פי""ח אות ו') חושש לאיסור כיבוי כשמפריד הנרות, והחוט שני (הל' יו""ט פי""ג ס""ק ג' אות ד') מסתפק בדבר {ולכאורה לפי הערוה""ש הנ""ל פשוט דמותר דהכיבוי הוא מחמת האש שסופה לכבות}"	סימן תקב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בבקעת 1) יבש 2) לח?	"1) מבואר בגמ' דלפי ר' יהודה הוי מיוחד להסקה ואסור להשתמש בו לשאר תשמישים [כגון לסמוך הקדירה או הדלת] אבל מותר לתחוב בו בשר לצלאותו דזהו בכלל הסקה (רמ""א) וכגון בעץ דא""צ שום תיקון (מ""ב ס""ק כ""ב), וביאר הערוה""ש (סע' י""ג) דחז""ל אסרו טלטול עצים שלא להסקה דא""א להסביר לההמון עם עץ זו מותרת ועץ זו אסורה {ואפ""ה עפר שהכניס לביתו סתם מותר לכל תשמיש (לעיל ס' תצ""ח סע' י""ז) דהתם דעתו עליו לכל דבר} [ודלא כהט""ז (ס""ק ד') דס""ל דהמחבר מקיל ביבש (שעה""צ ס""ק כ""ד)], אכן לפי ר' שמעון מותר, ולפיכך כתבו הרבה אחרונים דהמחבר מחמיר כר' יהודה ביו""ט וס""ל דאסור להשתמש בה לשאר תשמישים, אבל לפי הרמ""א יהא מותר להשתמש בה לשאר תשמישים {והרמ""א לא השיג עליו דסמך על מה שכתב בשאר דוכתי} (מ""ב ס""ק כ""א), וכן הוא פשטות הטור והיש""ש (מובא במג""א ס""ק י""ג) [וע""ע במג""א (ס""ק י""א) דכתב דאפי' למאן דלית ליה מוקצה מודה דאסור להשתמש בה לשאר תשמישים, וביאר ר""י באק דס""ל כהראב""ד דס""ל דהפוסקים דפסקו כר""ש ביו""ט היינו רק בציור דאית ביה שם כלי], ולמעשה הכריע המ""ב (ס""ק כ""א) כהבית מאיר דבשעת הדחק יש להקל בבקעת יבשה 2) אסור להסיק בה בפנ""ע [לפי תוס' הוי כעצים, ולפי הרא""ש גזירה אטו שבת (מ""ב ס""ק כ""א, שעה""צ ס""ק כ""ו)] אבל כתב הרמ""א בשם הר""ן דמותר לערב אותה עם שאר עצים יבשים ולהסיק כולם [אמנם, מעורר ר""י באק דזהו דוקא לפי המחבר דס""ל דבעלמא קיי""ל כר' יהודה ביו""ט אבל לפי הרמ""א דקיי""ל כר""ש ביו""ט עצים לחים יהיו מוקצים לגמרי, וצ""ע], והרמ""א נקט לשון ""כל שכן"" דיותר מסתבר להתיר לח בהיסק גדול מלהתיר יבש לצלות דסתם עצים עומדים להסקה (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק כ""ג)"	סימן תקב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מבשלים בקדירות של חרס חדשות ביו""ט?"	"איתא בגמ' דאסור משום מכה בפטיש דומיא דליבון רעפים, אמנם כתב הרבינו ירוחם דקדירות שלנו נגמרן בתנור של יוצרים וליכא איסור כלל, וכן פסק המחבר, אבל הרמ""א כתב דנוהגין להחמיר אם לא בשעת הדחק ולכן צריך להחמיר קודם פסח [וכפשוטו נקט פסח מפני שאז הדרך הוא לקנות כלים חדשים (ערוה""ש סע' ט""ז)], וביאר המג""א (ס""ק י""ד) דבשאר ימות השנה הכלים מצופים שקורין גליזיר""ט ומחזיקים מים בטוב וליכא מכה בפטיש כלל משא""כ בפסח שאין משתמשים בכלים אלו נוהגין להחמיר אם לא בשעת הדחק (מ""ב ס""ק כ""ד - כ""ה) {ויש להוסיף דהב""י הביא שיטת תוס' דאינו אסור אלא לחמם קדירה ריקנית אבל כשמבשלים בה מאכל לא שייך ליבון רעפים, ומוזכר בערוה""ש (סע' ט""ז)}"	סימן תקב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה נחשב שעת הדחק דמותר אפי' למנהג הרמ""א?"	"המג""א (ס""ק ט""ו) מחמיר דצריך להיות שאין לו מה לאכול (שעה""צ ס""ק כ""ט), אבל המ""ב (ס""ק כ""ו) מקיל כהט""ז (ס""ק ה') דסגי אם אין לו קדירה אחרת"	סימן תקב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשתות טאבא""ק בשפופרת חדשה?"	"כתב המחה""ש והבאה""ט (ס""ק ז') דלפי הרמ""א אסור דהוי כלי חרס חדש דאינו גליזיר""ט"	סימן תקב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי מתכות?	"פשוט דלא שייך כל הנ""ל אלא בכלי חרס אבל בכלי מתכות לא שייך מכה בפטיש כשמבשל בהם פעם ראשונה"	סימן תקב סעיף ד		
